ביהמ"ש העליון לא יתערב בהחלטת הרשם, שלא להאריך את מועד הגשת הערעור

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 19.4.2007, לפיה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת ש' ליבוביץ.

1.         המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בו חוייב בהוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ לאחר שמשך ערעור שהגיש על פסק דין של בית משפט השלום אשר ניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. במסגרת בקשת רשות הערעור, הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטה מיום 28.9.2006 דחתה כבוד הרשמת ש' ליבוביץ את הבקשה בקובעה כי אין באסמכתאות שצורפו לבקשה כדי להעיד על מצוקה כלכלית. כן נקבע כי המערער לא הבהיר האם בבעלותו נכסים שניתן להסתייע בהם לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון ואף לא ציין האם באפשרות קרוביו לסייע לו בכך. עוד קבעה הרשמת כי סיכויי ההליך קלושים לאור פסק הדין שניתן בעניינו על ידי הערכאות דלמטה. לפיכך, נקבע כי על המערער לשלם את מלוא האגרה וכי העירבון יועמד על סך של 10,000 ש"ח.

2.         המערער הגיש ערעור על החלטת הרשמת אשר נדחה בהחלטת כבוד המשנה לנשיאה מיום 8.2.2007. בהמשך להחלטת המשנה לנשיאה, קבעה כבוד הרשמת ביום 21.2.2007 כי על המערער לשלם אגרה ולהפקיד את העירבון תוך 14 ימים מעת המצאת החלטתה וכי אם לא  יעשה כן, ימחק ההליך או יירשם לדחייה. בקשה שהגיש המערער לפריסת העירבון לתשלומים חודשיים נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת ליבוביץ מיום 13.3.2007 בקובעה כי פריסה לתשלומים חודשיים תגרום להתארכות ההליכים בתיק מעבר לעיכוב המהותי שחל זה מכבר בטיפול בו. על החלטה זו הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. בהחלטתו מיום 19.4.2007 דחה כבוד הרשם י' מרזל את בקשת המערער בקובעו כי לא הצביע על טעם מיוחד להארכת מועד, לא צירף את נימוקי הערעור ואף סיכויי ההליך קלושים נוכח השתלשלות העניינים ודחיית הערעור על החלטת כבוד הרשמת ליבוביץ. לפיכך, קבע כי אין מקום להארכה נוספת של ההליכים ומשלא שילם המערער את האגרה ולא הפקיד העירבון, בשים לב לזמן שחלף ממועד פתיחת ההליך, תימחק בקשת רשות הערעור מן המרשם. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשם אשר נדחתה בהחלטה נוספת של הרשם מיום 17.6.2007. הרשם קבע כי בהחלטתה מיום 13.3.2007 נתנה הרשמת דעתה לבקשת המערער להפקיד את העירבון בתשלומים ולא מצאה כי טענותיו הן בעלות משקל מספיק המצדיק הארכת המועד להפקדת העירבון. לאור האמור, קבע הרשם כי החלטתו מיום 19.4.2007 תיוותר על כנה.

3.         על החלטת הרשם מיום 19.4.2007 מלין המערער בפניי. לטענתו, ביקש לערער על החלטת הרשמת רק בדבר הפקדת העירבון במזומן ולא על עצם ההפקדה לאור העובדה שבהחלטתה לא התחשבה הרשמת במצבו הכלכלי הקשה ולא נעתרה לבקשתו לפריסת העירבון לתשלומים חודשיים. עוד טוען המערער כי בבקשתו להארכת מועד הסביר כי החלטת הרשמת הגיעה לידיו בסמוך לפגרת הפסח ומאחר שהוא מפרנס יחיד למשפחה בת עשר נפשות שמרביתם קטינים ואף מטפל בהורים קשישים וסיעודיים, סבר כי לא יעלה בידו להכין את הודעת הערעור בפרק הזמן הקצר העומד לרשותו, ולפיכך ביקש ארכה בת עשרה ימים לצורך כך. המערער מוסיף וטוען כי גם בהחלטת כבוד המשנה לנשיאה לא חוייב להפקיד את העירבון במזומן, ומשכך הגיש בקשה להפקידו בתשלומים. לבסוף, טוען המערער כי הבקשות שהגיש לכבוד הרשמת ליבוביץ לא זכו ליחס הוגן וסביר.

4.         דין הערעור להידחות. בקשתו של המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדונה מספר פעמים בהחלטות שונות. כמו כן, הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטה נשוא הערעור, שנדחתה. בקשתו של המערער לפרוס את העירבון לתשלומים חודשיים הועלתה רק לאחר דחיית ערעורו על החלטת הרשמת ולאחר שבהחלטתה מיום 21.2.2007 הורתה לו להפקידו בתוך 14 ימים. במצב דברים זה, ובייחוד נוכח סיכוייה הנמוכים של בקשת רשות הערעור איני מוצאת טעם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם שלא להאריך את המועד.

            אשר על כן, הערעור נדחה.

           ניתן היום, ל' שבט, תשס"ח (06.02.2008).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מא

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: